כבר כמה ימים אני מנהלת התכתבות עם בחורה בפורום תמיכה לאנשים עם סוכרת.
היא תארה לי תופעות של הזעה, רעד, חולשה, דופק מהיר וטשטוש שחוזרים בעיקר לאחר כשעתיים של אכילת דבר מתוק. התופעות עוברות רק לאחר אכילת דבר מתוק.
תשובתי היתה, כי היא מתארת כמעט במדויק היפוגליקמיה (נפילת סוכר). בדיקת הסוכר שלה בצום היתה תקינה והיא פנתה לרופא המחליף של רופאת המשפחה שלה בקופת חולים. היא סיפרה לו כי אמרו לה שאלו סימנים של נפילת סוכר. הרופא אמר לה, שנפילת סוכר לא עוברת מזה שאוכלים.. אם הייתה לה נפילת סוכר, היא הייתה מאבדת את ההכרה.
האם זוהי באמת תגובה מקצועית של רופא בקופת חולים? האם כך מתיחסים למטופלים?
אני המשכתי להתעקש על סימני היפו ועוד הוספתי כי לשימחתי, אינני מאבדת את ההכרה בכל פעם שיש לי נפילת סוכר.
לשימחתי ולשימחתה, היא השתכנעה, והשאילה מיד שרה מד סוכר. היא בדקה מספר פעמים ביום (לפני ואחרי הארוחות) וכמובן כשחשה לא בטוב כפי שתארה.
הבדיקות היו חד משמעיות: בצום ולפני הארוחות התוצאות טובות, פעם אחת אחרי ארוחת צהריים התוצאה היתה 186 ובכל פעם שהיא התחילה לחוש לא טוב התוצאה היתה 60+.
היא חזרה לרופאת המשפחה שלה שהתיעצה עם אנדוקרינולוג שאמר שמדובר בהיפוגליקמיה תגובתית.
תוויות: סוכרת, סכרת, פחמימות מלאות
0 הערות:
הוסף רשומת תגובה
<< בית