לפעמים קורה שמאשפזים סוכרתיים. כשזה נעשה במצב אקוטי כמו רעלת אצטון אני מבינה. אך באופן רגיל אני לא מבינה למה עושים את זה.
הרבה יותר יעיל לשלוח את הסוכרתי הבייתה עם ההנחיות המתאימות ועם התרופות הראשונות. נכון שלא כולם מעכלים את החדשה באותו האופן, אך שכיבה במיטה, אכילת אוכל שבד"כ אינו מתאים ולקיחת תרופות לא מקדמת הרבה. לא מבינה איך זה עוזר.
בדיוק השבוע שוחחתי עם סוכרתית ותיקה, המזריקה אינסולין, שסיפרה לי כי אושפזה כדי להתאזן ושום דבר לא עזר. שאלתי אם היא יודעת לשפור פחמימות והיא השיבה בשלילה. מספר פעמים ראיתי מנות שהוגשו לסוכרתיים בבתי חולים. אני לא מדברת על המקרים המזעזעים שאינם מתאימים לסוכרתיים בכלל. גם בבתי החולים שם הארוחה המוגשת מתאימה יותר, המכילה בבוקר: שתי פרוסות לחם, קופסא קטנה גבינה לבנה, דיסה, אשל ותפוח. כנ"ל בארוחת צהריים בעיקר כשהמנה הצמחונית מכילה שניצל צמחוניבמקום עוף. אם לא יודעים לספור פחמימות ולקחת אינסולין בהתאם איזון לא יכול להיות.
אני ספרתי בארוחת הבוקר לפחות חמש שמות פחמימה. בבית אני אוכלת הרבה פחות.
רק מנת השניצל הצמחוני, המצופה בהרבה פרורי לחם, מכילה לפחות מנת פחמימה. שלא לדבר על הרכיבים האחרים בארוחה כמו אורז או פסטה.
אם לא יודעים כמה אינסולין לקחת על ארוחה כזאת אי אפשר לצאת ממנה מאוזנים.
גם מי שאינו צורך אינסולין אבל יש לו תנגודת אינסולין (בד"כ בסוכרת סוג 2), לא יכול לאכול כל כך הרבה פחמימות בארוחה אחת. ההפך , ארוחה כזו רק מקשה עליו.
אם לא לוקחים את חוכמת הלבלב, נשארים לא מאוזנים ואפילו יותר.
במקרה של חוסר שליטה וחוסר אחריות זה יקרה אחרי האישפוז. כלומר, האישפוז העניק הפסקה רגעית בלבד.
אני מבינה את המצב שילדים מאובחנים לפעמים ברמות מאד גבוהות וצריך להוריד אותן קודם.
אולם ברמות גבוהות, אשר אינן מסכנות חיים, עדיף לילד להיות בסביבתו המשפחתית הטבעית ולהתחיל להפנים את המצב.
כנ"ל לגבי ההורים שאישפוז ילדם וקבלת חדשות ה"סוכרת" משבשת את יומם ודעתם. שלא להזכיר על מצב הרוח והסטרס בגלל כל מה שרואים ושומעים מסביב.
אני זוכרת את אשפוזי לפני מעל 40 שנה. לא היו אז גלוקומטרים והיה הרבה יותר מסובך להיות בבית עד לאיזון. עדין, היה עדיף להתאקלם בבית עם אוכל ביתי רגיל וללמוד את השינויים הרצויים. לאט לאט אימי היתה לומדת ומשתפרת. אין ספק ששכיבה במיטה במשך מספר ימים ואכילת אוכל של בית חולים או את זה שאימי הביאה לי לא עזרה להפנמת המצב החדש.
החזרה למסלול החיים הטבעי היתה עוזרת הרבה יותר.
גם אחרי הלידות שלי רצו להוסיף יום לאישפוזי בגלל הסוכרת. תמיד התעקתי והסברתי לרופאים שזה רק פוגע באיזון במקום לעזור לו.
שוב, לדעת, ברוב במקרים אישפוז לא מביא לאיזון אלא פוגע בהגעה לאיזון.
אם הרופאים רואים כי לבד זה לא מצליח אולי אשפוז יעזור אבל בד"כ לא.
חבילת ההעשרה האינטרנטית תעזור ברכישת הרבה ידע מועיל וספר המתכונים ימחיש זאת. 6 שעות של סרטונים אצלך במחשב.
מוקלט ומוכן
שלך איריס פלג,
מומחית לחיים עם סוכרת"
מפתחת השיטה "חיים טובים עם סוכרת" מניסיון אישי של מעל 40 שנה בהתמודדות עם סוכרת