היום חזרתי מטיול בן חמישה ימים ברומא.
טיול עם הרבה אילוצים: סוכרת, טבעונות, רגישות לגלוטן.
האמת שהסוכרת הייתה הבעיה הקלה ביותר. אחרי שארגנתי לי ארוחה מתאימה, ספירת פחמימות היתה הדבר הקל ביותר. 
הדבר החשוב ביותר שעשיתי היא נסיעה עם לחמניות ללא גלוטן מהארץ.
חשבתי שלקחתי יותר מידי אבל בסוף הייתה חסרה לי לחמניה אחת.
היום אני יודעת שצריך לחשב כמה לחמניות צריך לארוחה אחת ולקחת כמות לשתי ארוחות ביום.
למרות ששומרים אותן קפואות, לזמן הנסיעה זה מחזיק.
ברומא לא מצאתי מקום אחד עם לחמים ללא גלוטן כולל בחנות טבע.
טוב שהיה לי.
מאחר ואני לא צליאקית אלא רק רגישה לגלוטן, קליתי את הלחמניות בארוחת בוקר
וגם נתתי במסעדה להכין לי מאכלים עם הלחמניות שלי במקום עם לחם שלהם (ברושטה).
נהנו לבקשתי ופעם אחת אפילו הורידו את המנה מהחיוב מאחר והלחמניות היו שלי.
אולי בגלל שכבר הכירו אותי…
לכל ארוחות הבוקר ירדתי עם משקה סויה לקפה והלחמניות שלי.
מאחר והיו צולים לחם ולא עםשימוש במצנמים, היה קל לקלות אותן בלי בעית גלוטן במצנם. היה טעים ביותר.
פעמיים מצאתי פסטה ללא גלוטן שהייתה טעימה.
כל מסעדה נכנסתי עם הגדרה:
רגישות לגלוטן, ללא ביצים, ללא בשר, ללא מוצרי חלב, ללא פרמזן (כבר למדתי שיש מקומות שפרמזן לא נחשב גבינה).
מנות של סלט מעורב (שוב עם כל הדגשים) ושל ירקות בגריל הן חלק מהמנות האיטלקיות.
פעמיים קינחתי בגלידה סורבה שהייתי טעימה לחייך. הרבה יותר טעימה מהסורבה בארץ.
פעם אחת זה היה בגלל היפו.
במקום טבליות גלוקוז אכלתי שני כדורי סורבה.
פעם אחת הייתה לפני סיור של שלוש שעות בותיקאן.
עדין סיימתי את הסיור עם רמות של 90 מה שאומר שהגלידה שמרה עלי.
לא היה קל אבל אפשרי.
התארגנות נכונה והחשוב מכל
לא התביישתי להסביר את צרכי ודרישותי.
לא הזמני או נכנסתי למסעדה לפני שוידאתי שהם עומדים בתנאים שלי.
טיפ אחרון חשוב לטבעונים.
ברומא או באיטליה בכלל לא ניתן להזמין קפה עם סויה.
המקום היחידי שמצאתי היה בקפה של מקדונלד: מק-קפה.
אולי גם הבקבוק הקטן של סויה העיד על צריכה נמוכה בניגוד למקומות אחרים שהכרתי בארץ ובעולם.
היה טעים וטוב.
הפכתי את זה לסיורים יומיים.
אחד בבוקר ואחד בערב.
לא היה פשוט. לא קל אבל אפשרי.
שלך איריס פלג,
מומחית לחיים עם סוכרת"
מפתחת השיטה "חיים טובים עם סוכרת" מניסיון אישי של מעל 40 שנה בהתמודדות עם סוכרת