שוקולד למריחה לילדים עם סוכרת

אני רוצה לשתף אתכם בסיפור על מקרה שקרה באחת מסדרות הליווי שלי:

פעם ליויתי זוג הורים לילד בן 4,  שאובחן בסוכרת סוג-1.
הם סיפרו לי על הטיפול בילד ועל הקשיים שנובעים מההנחיות החמורות שהם קיבלו במרפאת הסוכרת.
תמונת המצב בבית, כפי שמתקבלת מהתיאורים שלהם, היא של משטר חמור וקפדני, ממש כמו מישטר צבא, המלווה באין-ספור  מריבות וויכוחים, מרגע שהילד קם בבוקר ועד שהוא שוכב לישון בערב.

באחת השיחות איתם עלה הנושא של שוקולד למריחה: אחותו הגדולה ביקשה מידי פעם פרוסת לחם עם שוקולד למריחה וכשהיא קבלה,
כמובן שגם הוא רצה. בהתאם למשטר ששרר בבית, הוא לא היה אמור לאכול אף מאכל המכיל סוכר.
כשאחותו קיבלה פרוסה עם שוקולד למריחה רגיל, הוא קיבל פרוסה עם שוקולד למריחה ללא סוכר.
היא נהנתה והוא עיקם את פניו כי זה לא היה לו טעים.

הסברתי להם כי בכפית שוקולד למריחה אין הרבה פחמימות.
שוקולד ללא סוכר, המומתק במלטיטול, מכיל הרבה פחמימותו וכפי שהם ראו , פחות טעים, נותן תחושה של מסכנות וגורם להתנגדות.
ציינתי כי לדעתי עדיף למרוח כפית מדודה של שוקולד רגיל מאשר למרוח חופשי שולקולד ללא סוכר לא טעים.

למדוד כפית שוקולד

הצעתי להם לתת לילד פרוסה עם שוקולד רגיל ולהדגיש בפניו שזה בסדר ושהם רוצים שהוא יאכל את זה  ויהנה. אמרתי שלהערכתי זה יפתור חלק גדול מהוויכוחים וההתנגדויות.
בשבוע שלאחר מכן הם סיפרו לי שהילד פשוט
לא האמין שהם מרשים ונותנים  לו לאכול שוקולד למריחה רגיל ועברה כחצי שעה עד שהוא השתכנע שזה בסדר והסכים לאכול את זה.
והכי חשוב – הם סיפרו עוד, שכמות הוויכוחים והמריבות בבית פחתה באופן ניכר.

אז מה אפשר ללמוד מהסיפור הזה?

חשוב מאוד לא להפוך את ההתמודות עם הסוכרת לסבל או לעונש ושהסוכרתי לא ירגיש שונה, מוגבל ומסכן.
וזאת אף במחיר של כמות מעטה של  פחמימות מדי פעם בפעם,
כל עוד המצב בשליטה ומאפשר לשמור על האיזון.

לא להתפס לסיסמאות וכותרות כגון "אסור כל מה שמכיל סוכר" או רק  "ללא סוכר".
לחשוב מה המטרה, מה כמות הפחמימות הכוללת הרצויה, ואיך אפשר להגיע למטרה זו גם ללא העונש של מוצרים "ללא סוכר" שאינם טעימים, אינם בריאים וכמעט שאינם תורמים להפחתה בכמות הפחמימות.
ובנוסף, להסיר איסורים מיותרים הגורמים למילמות מיותרות.

עוד עצות חשובות על חיים עם סוכרת (ספירת פחמימות, סוגי פחמימות, חגים, פעילות גופנית ועוד)

בהצלחה איריס פלג