היום שמעתי כתבה ברדיו ובה סיפרו על השיטה המיושנת של טיפול בסוכרת ועל איך נמגישים או בני זוגם ריפו את הסוכרת.
אפתח את הפוסט באמרה ברורה שאומנם הדף הניתן ע"י הדיאטנית לטיפול בסוכרת הינו מיושן ואנו מותאם למטופל. הוא רק נקודת פתיחה להצלחה אך זה אינו נאמר.
גם לא מוסבר איך לעשות את זה נכון.
לפני שאסביר את הנושא אבהיר כמה מושגים חשובים להבנה.
תרופות לסוכרת
יש שני כדורים בסיסיים שבשימוש כבר עשרות שנים. הכדור ממשפחת הבינואנדים (הגלוקופאז, גלוקומין, מטפורמין ועוד). אלו עושים עבודה טובה בהפחתת תנגודת האינסולין ופעילות הכבד.
הכדורים מסוג ממריצי הלבלב (גלובן, נובונורום, אמריל, גלימפיריד, ועוד) מזיקים ביותר לדעתי. הם מעוררים את הלבלב, שקשה לו גם כך, להפריש עוד אינסולין. כמות שאינה מדודה, לא נתנות תמיד הנחיות נכונות שיש לקחתו עם אכילת פחמימות ולכן לפעמים מגיעים לנפילת סוכר (היפוגליקמיה) עד כדי איבוד הכרה.
ולמה הם מזיקים, לדעתי? ללבלב מאד קשה והכדורים ממריצים אותו חיצר עוד אינסולין. כלומר מקשים עליו יותר. פעילות זאת מקצרת את חייו יותר. זה רק נותן לנו אשליה זמנית שהבדיקות השתפרו אבל זה לא ממש.
בעשור האחרון גילו תרופות/כדורים חדשים לסוכרת.
והם:
- Glp-1 (באייטה, ויקטוזה, טרוליסיטי, ביידוריון ועוד)
הורמון שמיוצר כשהלבלב מייצר אינסולין. משתתף בחילוף החומרים של הפחמימות. נמצא בכמות מועטה אצלי סוכרתיים סוג 2.
יש טיפול חדש סמה-גלוטיד. טיפול שבועי במקום יומי
כשהלבלב אינו מייצר אינסולין, אינו עוזר בעיכול הפחמימות. עוזר גם בירידה במשקל.
- Ddp–4 (גנוביה, טרגנטה, גלבוס ועוד)
מעכב את פרום ה- Glp-1 שיש לסוכרתיים
- Ddp-4 + מטפורמין (גנואט ועוד).
גם עוזר לתנגודת אינסולין ולפעילות יתר של הכבד וגם נותן פיתרון למחסור ב- Glp-1
- מעכבי SGLT2 Forxiga), Jardiance , ג'רדיאנס, פרקסינה)
מוריד את סף הכליות כך שיותר גלוקוז מופרש בשתן. משתן
טיפול באינסולין
יש כמה סוגי אינסולין היום ואמנה כאן את השימושיים ביותר
- אינסולין מהיר (אפידרה, נובורפיד, אקטרפיד, ועוד – פעיל במשך 4 שעות. מתחיל פעילות אחרי רבע שעה ומגיע לשיא פעילותו אחרי שעה
- אינסולין ארוך טווח (לבמיר, לנטוס) – פעיל 18-24 שעות. פעילות שיא אחרי 6 שעות
- אינסולין ארוך טווח (דגלודק, טרדלודק ועוד) – פעיל 36 שעות ומעלה. אין פעילות שיא של 6 שעות. מונע היפויים. מוזרק כל 24 שעות. אינו מחייב דיוק זמנים
- אינסולין קצר טווח – מתחיל לפעול אחרי שעה, פעיל 12 שעות עם פעילות שיא בזמן ארוחה גדולה. מחייב אכילת ארוחה בזמן קבוע של פעילות האינסולין. חיסרון גדול
כשאובחנתי בסוכרת סוג 1, בגיל 14, ההתחלה היתה באינסולין חזיר ששופר לאינסולין פרה ששופר לאינסולין הומני. האינסולין ההומני שיפר את הבעיה של מחסור בכמות האינסולין שנבעה שזמינות הלבלבים מהחיי.
פיתוח האינסולין קצר הטווח שיפר בהרבה אך היה צריך להזריקו שעה לפני הארוחה.
האינסולין המהיר ((BOLUS וארוך הטווח (BASAL) מדמים את פעילות הלבלב ושיפרו בהרבה את איכות החיים. משאבת אינסולין מדמה אינסולין בולוס ובזאלי ע"י אינסולין מהיר ולכן למשאבה יש הרבה יתרונות אך גם חסרונות. נושא לדיון אחר.
חשוב להבין, שאינסולין אינו ממכר ואפשר להתחיל את השימוש בו ועם שיפור המצב להפסיק את השימוש
כמו כן, אם מאד לא מאוזנים לפני תחילת הטיפול באינסולין, תהיה עליה במשקל אחרי תחילת הטיפול באינסולין מאחר והגוף הפסיק לאבד הרבה ממש שאוכלים. זה מה שקורה כדלוא מאוזנים. לכן לפני תחילת הטיפול בסוכרת סוג 1 (העדר מוחלט כמעט של אינסולין ורמות מאד גבוהות של גלוקוז) עולים במשקל. זה לא כי האינסולין משמין אלא כי מנצלים יותר מה שאוכלים.
דבר אחד ברור, לא נלחמים מסוכרת ולא מחלימים מסוכרת. אולי מעלימים את סימניה אבל הנטיה נשארת.
כדי לשפר את האיזון של הסוכרת צריך:
- למצוא את סוגי הפחמימות והצרופים הנכונים. אין תשובה אחת או כמה שנכונות לכולם. זה מאד אישי. זאת הבעיה בדף שמקבללים מהדיאטנית. זה לא נכון להגדיר שכל ה"מלאים" עדיפים לאנשים עם סוכרת או טרום סוכרת. מחקר של מכון ויצמן הראה שישנה חשיבות גדולה בהתאמה אישית. זאת אפשר לעשות בעזרת הגלוקומטר האישי שלנו.
מאמינה שחשוב להפחית את כמות הפחמימות אך לא לכולם טוב להפסיק את צריכתן לגמרי כמו שעושים בתזונה "דלת פחמימות". אינה מתאימה לכולם נפשית, משפחתית, חברותית, גופנית ועוד.
- טיפול תרופתי: אם הרופא החליט על טיפול תרופתי יש להתמיד בו. אם המצב ישתפר אפשר להפחית בטיפול התרופתי ואף לבטלו. אך יש לעשות זאת עם רופא הסוכרת.
- פעילות גופנית: נכון וחשוב לכולם. כל אחד צריך למצוא את הפעילות המתאימה לו ולהימנע מעצימות. מניסיון אני יכולה לציין שפעילות עצימה עשויה להעלות את רמת הגלוקוז ולא להורידה.
אין זה מפחית מערכה.
- שלווה ורוגע: למצוא את הדבר שמרגיע ומרפה ומוריד את תנגודת האינסולין. דברים כגון: סרט, הצגה, קריאה, שירה ועוד
שפרו את כל ארבעת הפעיליות החשובות: אכילה, פעילות גופנית, טיפול תרופתי, הרפיה ושפרו את האיזון.
אל תצפו לשיפור מהיר.
עדיף לאט והמשכי ממהיר שמתבטל מהר.