בדף זה סיכמתי את התפיסות המוטעות העיקריות שחוזרות שוב ושוב ומונעות מהסוכרתיים להגיע לחיים טובים עם סוכרת.
מיתוס מספר 1: לא חייבים להתחיל טיפול במצב של טרום סוכרת. ניתן לחכות עד להופעת הסוכרת
טעות! אסור לחכות.
חשוב להבין מספר עובדות:
- מצב של תנגודת אינסולין, המאפיין טרום סוכרת, הוא גם שלב התחלתי של סוכרת סוג 2
- במצב של תינגודת אינסולין מתקיים ייצור מוגבר שך אינסולין בלבלב, ומתחיל תהליך של שחיקת הלבלב, שעלול לפגוע בכושר ייצור האינסולין בעתיד.
- ישנם תאים בגוף, שאינם זקוקים לאינסולין כדי לקלוט את הגלוקוז. למשל, תאי המח, העיניים, הכליות ועוד. תאים אלו קולטים גלוקוז על-ידי השוואת ריכוזים. ברמות סוכר גבוהות הם קולטים כמויות גדולות מידי של סוכר ולכן ניזוקים בצורה בלתי הפיכה.
- טיפול נכון במצב של טרום סוכרת יכול לעכב ואף למנוע את הופעת הסוכרת
לכן מומלץ להתחיל לפתח הרגלים נכונים מוקדם ככל האפשר, ועל ידי כך לדחות או למנוע את הופעת הסוכרת, לשמר את פעילות הלבלב ולמנוע נזקים הנובעים מרמות סוכר גבוהות. המלצה זו יפה לכולם (ולא רק לטרום סוכרתיים).
מיתוס מספר 2: הפתרון לבעית הסוכרת הוא לא לאכול סוכר
סוכרתיים רבים נמנעים מכל מוצר המכיל סוכר, ומצד שני צורכים ללא הגבלה וללא חשש מוצרים שאינם מכילים סוכר.
טעות!
כפי שבודאי ידוע לך, כל הפחמימות שאנו אוכלים מתפרקות במערכת העיכול והופכות לגלוקוז.
סוכר הינו סוג אחד של פחמימות. בניגוד למה שרבים חושבים, מה שחשוב זו כמות הפחמימות הכוללת במאכל ולא רק המצאו או אי-המצאו של סוכר.
פחמימות יש גם בחלב, לחם, פסטה, פירות, דגנים ודברי מאפה שונים.
אמנם נכון שלכל פחמימה איכות שונה, המוגדרת על ידי האינדקס גליקמי שלה. פחמימות בעלות אינדקס גליקמי גבוה, הן בעלות איכות נמוכה יותר, וגורמות לעליה חדה ומהירה ברמת הסוכר בדם. פחמימות בעלות אינדקס גליקמי נמוך, הן איכותיות יותר, ושומרות על שינויים מתונים יותר ברמת הסוכר, ולכן הן עדיפות על פחמימות בעלות אינדקס גליקמי גבוה.
ונכון שלסוכר נקי יש אינדקס גליקמי גבוה ביותר.
אבל –
כמה עובדות שחשוב לדעת:
- גם לקמח לבן יש אינדקס גליקמי גבוה
- האינדקס הגליקמי של מאכל, מושפע מהאינדקס הגליקמי של כל המרכיבים יחד
- מרכיבים שומניים משפרים (מנמיכים) את האינדקס הגליקמי של המאכל
- מרביתן של הפחמימות במאפים מתוקים (עוגות ועוגיות), מגיעות מהקמח ולא מהסוכר
- מרכיבים רבים נוספים כגון פירות ודבש, מכילים כמות לא מעטה של פחמימות
- גם מאפים מלוחים מכילים כמות גדולה של פחמימות
- סוגי ממתיקים שונים המשמשים כתחליפי סוכר, כגון מולטיטול, סורביטול ועוד שמות המסתיימים ב"טול", מכילים כמות גבוהה של פחמימות
- סוגי ממתיקים שונים חשודים כגורמי נזקים בריאותיים
- קיימים מוצרים שבהם גירסת הללא-סוכר מכילה יותר פחמימות מאשר בגירסה עם סוכר
מכל האמור, ניתן ללמוד שלא ניתן לקשור בין המצאות הסוכר לבין כמות הפחמימות הכוללת או איכותן. העדרו של סוכר במוצר מזון אינו מבטיח התאמה אוטומאטית לסוכרתיים, ובודאי שאינו מכשיר אותו לצריכה בלתי מוגבלת.
הגישה הנכונה:
- לא להסתנוור מהתוית "ללא סוכר"
- ללמוד את כמות הפחמימות הכוללת מתוך הסימון התזונתי
- להשוות בין גרסאות עם סוכר וללא סוכר ולראות אם קיים הבדל משמעותי שמצדיק העדפה של ללא סוכר
- לשקול פרמטרים נוספים כמו טעם והשלכות הבריאותיות של סוג הממתיק
- להעדיף מוצרים עם פחמימות מורכבות ומלאות
- להעדיף מוצרים שסוכר אינו מופיע בשני המקומות הראשונים ברשימת המרכיבים
- חשוב ללמוד להעריך את כמות הפחמימות במאכלים השונים ולהתאימן לתפריט שניתן לך ע"י הדיאטנית
- התאמה אישית: למרכיבים השונים השפעה שונה על אנשים שונים. חשוב לבדוק מה מתאים ביותר עבורך
מיתוס מספר 3: סוכרת הינה גנטית. זוהי גזרת גורל. אין לי מה לעשות נגד זה.
טעות גדולה. יש הרבה מאוד דברים שאתה יכול וצריך לעשות. סוכרת נוצרת מצרוף של גנטיקה ואורח חיים לא בריא. אך, טעות לחשוב כי אם יש במשפחה סוכרת אין מה לעשות.
מהו אורח חיים בריא?
אכילה נכונה: כמות הפחמימות מחושבת ומוגבלת, תוך הבחנה בין סוגי פחמימות והעדפה של פחמימות מהסוגים המומלצים.
פעילות גופנית: חשוב להתמיד בפעילות גופנית סדירה מספר פעמים בשבוע
שמירה על משקל תקין: פועל יוצא של שני הסעיפים הקודמים, תוך הקפדה על כמות הקלוריות במזון
גם כאשר הנטייה לסוכרת קיימת, ניהול אורח חיים בריא יכול לדחות את הופעתה בכ-10 עד 20 שנה, או אף למנוע אותה כליל.
וגם אם הסוכרת תופיע לבסוף, המצב יכול להיות טוב יותר או טוב פחות, כאשר אורח חיים בריא תורם לאיזון טוב יותר, לשמירה על הלבלב ולמניעת נזקים הנגרמים מרמות סוכר גבוהות, ולמצב בריאותי טוב יותר.
בשנים האחרונות יש עליה גדולה בכמות הסוכרתיים בקרב אוכלוסיות שבהם הסוכרת היתה נדירה בעבר, כגון ערבים ויוצאי אתיופיה ותימן. האם הגנטיקה שלהם השתנתה? לא, אורח החיים שלהם השתנה.
הוכח ללא ספק כי ניהול אורח חיים בריא המשלב אכילה נכונה ופעילות גופנית, תורם לדחיה של הופעת הסוכרת ולשפור האיזון כאשר היא מופיעה.
כדי שיהיה לכך השפעה ותוצאות, חשוב להתמיד באורח חיים זה לאורך זמן, ולשם כך נחוצים ידע, הבנה, ושיטה המבוססת על כללים מעשיים וברורים.
מיתוס מספר 4: הפיתרון נמצא באינטרנט. צריך רק לחפש, למצוא ולפעול בהתאם
לא מדוייק!
ניתן למצוא היום שפע של חומר באינטרנט, אלא שרוב רובו אינו רלוונטי עבורך, מכמה סיבות:
פעמים רבות המידע הוא תאורטי ולא מעשי – רבים טוענים, כי הם כבר יודעים הכל מקריאה באינטרנט, רק לא יודעים מה לעשות עם זה.
לעיתים קיימות הוראות מעשיות, אבל כאלו שלא ניתן להתמיד בהן לטווח ארוך, או שהן כלליות מידי ולא תואמות את המצב הספציפי שלך.
והגרוע ביותר – בין שלל תוצאות החיפוש יש גם מידע מוטעה ומטעה שעלול לגרום נזק, ואם אינך בקיא בנושא לא תוכל להבחין מה נכון ומה לא.
חשוב לקבל מידע מהימן בשפה מובנת לכל, וכלים מעשיים ומוכחים התואמים את מצבך, מבעלי ניסיון שיודעים מה נכון ומה לא, מה עובד ומה לא.
מיתוס מספר 5: רק מוצרים עם תו האגודה הישראלית לסוכרת (אי"ל) ראויים לסוכרתיים
טעות!
ראשית יש להבהיר כי תו אי"ל אינו מהווה "הכשר" לצריכה בלתי מוגבלת של המוצר, שכן הוא ניתן גם למוצרים שמכילם פחמימות וסוכרים.
אמנם נכון שמוצרי המזון המקבלים את תו האגודה הם דלי שומן רווי וכולסטרול, מועשרים בסיבים תזונתיים, מכילים בעיקר פחמימות מורכבות ומוגבלים בכמות הנתרן, ובכך תואמים את ההגדרה הרווחת לגבי מזון בריא.
עם זאת עדיין יש צורך להתייחס לערכים התזונתיים המסומנים כדי לקבוע אם המוצר מתאים לנו ומה הכמות שיש לצרוך ממנו כדי להתאים למגבלת הפחמימות והקלוריות הרצויה לנו. כל זה נכון בין אם המוצר סומן בתו של אי"ל ובין אם לא.
ומה זה אומר אם אין תו של אי"ל? זה לא אומר כלום. אין מניעה שהוא טוב בדיוק כמו מוצר מקביל הנושא את התו, או אפילו טוב ממנו. ניתן לקבוע זאת בודאות על ידי השוואת הערכים התזונתיים של שני המוצרים.
אין כל סיבה להגביל את עצמך למוצרים המסומנים בתו אי"ל. הכרה של הערכים התזונתיים הרצויים לך, תאפשר לך להעריך את איכותו של כל מוצר, את התאמתו לצרכיך ואת כמות הצריכה הרצויה שלו. כך ניתן להנות ממבחר גדול יותר, לבחור את המוצרים הטעימים לך ביותר, שעדיין עומדים בדרישןתיך, ואפילו למצוא מוצרים איכותיים יותר מאלו הבושאים את התו.