כולם צריכים לספור פחמימות

ספירת פחמימות איננה מיועדת רק לאנשים עם סוכרת סוג 1.
למעשה – כל אדם עם סוכרת או טרום סוכרת מרוויח ממנה.

הסיבה פשוטה:
הלבלב מגיב לרמת הגלוקוז בדם – לא לכמות הפחמימות שאכלנו.
כאשר אנו סופרים פחמימות, אנחנו “לוקחים את חוכמת הלבלב לידיים” ומנהלים אותה באופן מודע.

טיפוס A – סוכרת סוג 1

ב־סוכרת סוג 1 הלבלב אינו מייצר אינסולין כלל (או כמעט כלל).
כל האינסולין מגיע ממקור חיצוני.

הטיפול כולל בדרך כלל:

• אינסולין ארוך טווח (בסיסי) – פעם ביום או יותר או פחות, תלוי בסוג
• אינסולין מהיר – עבור הפחמימות בארוחה ולתיקונים

לעיתים משתמשים במשאבת אינסולין, שבה מזינים את כמות הפחמימות – והמשאבה מחשבת את מינון האינסולין לפי יחס אישי.

למה חובה לספור פחמימות?
כי צריך לדעת כמה אינסולין מהיר לקחת.
בלי חישוב – יש סיכון לעליות חדות או לנפילות סוכר.

טיפוס B – סוכרת סוג 2 בשלבים מוקדמים / טרום סוכרת

ב־סוכרת סוג 2 הלבלב עדיין עובד, אך לעיתים קיימת תנגודת אינסולין.

מה זה אומר?
הגוף “לא מקשיב” לאינסולין, ולכן הלבלב מייצר יותר מהנדרש.

לדוגמה:
אכלנו תפוח אחד – והלבלב מפריש אינסולין כאילו אכלנו כמה תפוחים.
ככל שהתנגודת גבוהה יותר – כך נדרש יותר אינסולין.

המטרה כאן:

• לא להעמיס על הלבלב
• למנוע שחיקה מוקדמת שלו
• לשמור על איזון

ספירת פחמימות מאפשרת אכילה מבוקרת – לא מעט מדי ולא הרבה מדי.

טיפוס C – סוכרת סוג 2 מתקדמת

בשלבים מתקדמים של סוכרת סוג 2 ,  הלבלב מייצר מעט אינסולין – או כמעט שאינו מייצר כלל.
לעיתים יש צורך באינסולין חיצוני, בדומה לסוג  (הסוכרת נשארת סוג 2 בשלב מתקדם ולא הופכת לסוג 1 כמו שרבים חושבים)..

גם כאן יש צורך לדעת:

• כמה פחמימות נאכלו
• כמה אינסולין מהיר דרוש

הדבר חשוב במיוחד כאשר נוטלים תרופות המגרות את הלבלב להפריש אינסולין (כגון אמריל, נובונורם, גלובן ואחרות), משום שקיים סיכון להיפוגליקמיה אם אוכלים מעט מדי.

איך יודעים איזה סוג סוכרת יש?

הרופא קובע לפי בדיקות:

HbA1c

בדיקת HbA1C   משקפת ממוצע רמות סוכר ב־3 החודשים האחרונים.
היא אינה קובעת לבדה את סוג הסוכרת, אך נותנת תמונת איזון.

C-peptide

בדיקת C-peptide test  מראה כמה אינסולין הלבלב מייצר בפועל.

פפטיד מחובר לאינסולין וניתק ממנו אחרי הפרשת האינסולין לדם. אי אפשר לספור כמה אינסולין יותר בלבלב כי הוא פעיל אך אפשר לספור כמה פפטידים יש בדם

• ערך גבוה → הלבלב עובד אך יש הרבה פפטידים בגלל תנגודת
• ערך נמוך מאוד או אפסי → ייצור אינסולין נמוך מאוד או חסר

הבדיקה מתפרשת על ידי רופא בהתאם למצב הקליני.

עובדה חשובה

הלבלב אינו יודע כמה פחמימות אכלנו או מה האינדקס הגליקמי שלהן.
הוא מגיב רק לרמת הסוכר בדם באותו רגע.

כאשר אנו:

• מזריקים אינסולין
• נוטלים תרופות
• או מנסים להקל על הלבלב

אנחנו צריכים לחשב במודע את מה שהלבלב עושה באופן אוטומטי.

אין אכילה חופשית.
האכילה מתוכננת.

מהי מנת פחמימה?

מנה אחת = כ־15 גרם פחמימות.

לדוגמה:

• חצי כוס אורז מבושל
• פרוסת לחם
• תפוח אדמה קטן
• חצי כוס פסטה מבושלת

ההחלפות מתאפשרות לפי שווי פחמימתי.

לדוגמה:
אם בתפריט מופיעה כוס אורז מבושל (2 מנות פחמימה), ניתן להחליף:

• חצי כוס אורז + מנת פשטידת בטטה
  או
• כוס אורז במנה אחרת המכילה כמות דומה של פחמימות

המפתח הוא הבנה – לא רשימה קשיחה.