פחמימות שמנות מאד

פחמימות שמנות מאד מכילות הרבה מאד שומן שגורם להן להתפרק ולהיספג בדם מאד לאט. הבעיה המרכזית בפחמימות עתירות שומן היא חוסר התאמה בין קצב פירוק הפחמימה והפיכתה לגלוקוז, לבין קצב הפעילות של האינסולין בגוף. כאשר הלבלב מתפקד באופן תקין, הוא מפריש אינסולין בהתאם לרמת הגלוקוז בדם. רמה זו עולה בעיקר לאחר אכילת פחמימות.

לעומת זאת, במקרה של פחמימות עתירות שומן שהספיגה שלהן איטית מאוד, אין חפיפה טובה בין זמני ספיגת הגלוקוז לבין פעילות האינסולין.

הבעיה הופכת למשמעותית במיוחד אצל אנשים המשתמשים באינסולין מהיר ממקור חיצוני, או בתרופות המעוררות/סוחטות לבלב כגון נובונורם וגלובן, אשר נלקחות בהתאם לפחמימות שנאכלו או גורמות להפרשת אינסולין מוגברת.

במצב זה, לאחר האכילה יש אינסולין פעיל בדם – אך עדיין אין גלוקוז זמין – ולכן מתרחשת היפוגליקמיה.
כעבור מספר שעות, כאשר הפחמימות סוף־סוף מתפרקות והגלוקוז נספג, כבר אין אינסולין פעיל בכמות מספקת, ונגרמת היפרגליקמיה.

במקרה של פחמימות שמנות מאד שהספיגה איטית מאד אין כיסוי של גלוקוז לאינסולין הפעיל בדם. הבעיה גדולה ומשמעותית אצל אנשים שמשתמים באינסולין מהיר ממקור חיצוני או בכדורים סוחטי/מעוררי לבלב כגון נובונורם וגלובן הנלקחים עבור הפחמימות שנאכלו או שגורמים ללבלב להפריש עותר אינסולין מהמתוכנן. במקרה זה אחרי האכילה יש אינסולין פעיל בדם ולכן יש היפוגליקמיה(רמה נמוכה של גלוקוז) ואחרי מספר שעות היפרגליקמיה (רמה גבוהה של גלוקוז) כי אין אינסולין פעיל בדם לכסות על הפחמימות שניספגו.

סיכום פשוט:

• לוקח זמן עד שהפחמימות מתפרקות

• האינסולין כבר פעיל
  → מתרחשת נפילת סוכר

• כשהפחמימות מתפרקות

• כבר אין אינסולין פעיל (או יש מעט מדי)
  → הסוכר עולה

תופעה זו מוכרת בשם "אפקט הפיצה" או "אפקט השוקולד", והיא זהה לכל הפחמימות עתירות השומן.

חשוב לכולם לזכור: בדיקה אחרי שעתיים של אכילת פיצה או פחמימה שמנה אחרת לא משקפת תמונה נכונה מאחר וקצב הפרוק הפחמימה לגלוקוז מאד איטי. למה זה חשוב? יש מי שמסיק שפיצה מתאימה לו כי רמת הגלוקוז נבדקה שעתיים אחרי אכילת פיצה או גלידת שמנת או כל הסוגים האחרים של פחמימות שמנות אך זה לא מעיד על דבר.

בדיקה של רמת הסוכר שעתיים בלבד לאחר אכילת פיצה, גלידת שמנת או מאכל דומה – אינה משקפת תמונה אמיתית.
הספיגה האיטית עלולה ליצור תחושת "הכול בסדר", בזמן שהעלייה המשמעותית מתרחשת מאוחר יותר.

לכן, המסקנה ש"פיצה מתאימה לי" על סמך בדיקה מוקדמת – אינה מבוססת.

מה עוד על פחמימות שמנות: בטיולים גלידת שמנת עוזרת מאד. היא מתפרקת לאט וביום של פעילות גופנית (כולל הליכה במוזאון), הגלידה מתפרקת לאט ושומרה על רמת הגלוקוז. מניסיון אישי. אני לא מאמינה בהגדרת משאבת האינסולין לאינסולין מושהה בהתאם לאחוז השומן או סוג המאכל באופן כללי. לדעתי זה מאד אישי וכל אחד צריך להכיר את המזון ופעילותו על גופו שלו ולא של אחרים. לפעמים צריך הרבה תיקונים עד שלומדים אבל אין ברירה. בדיוק כמו שיש הבדל בין סוגי הפיצה ובין הפיצריות השונות.