הסתרת הסוכרת: ילדים ומבוגרים. מעט יתרונות והרבה חסרונות

הסתרת הסוכרת – ילדים ומבוגרים

סוכרת הינו מצב שאינו נרא לעין. אדם עם סוכרת יכול להיראות “בריא לגמרי”, ולכן עולה לעיתים הפיתוי – או הצורך – להסתיר אותה. ילדים, מתבגרים וגם מבוגרים רבים בוחרים לא לספר על הסוכרת שלהם, לא בבית הספר, לא בעבודה ולא במעגלים חברתיים. הבחירה הזו מובנת, אך יש לה השלכות רגשיות ובריאותיות שחשוב להכיר.

למה מסתירים סוכרת?

הסיבות משתנות מאדם לאדם ומגיל לגיל:

• רצון להיות “כמו כולם”
• פחד מסטיגמה או מיחס שונה
• חשש משאלות, רחמים או ביקורת
• רצון לשמור על פרטיות
• עייפות מלהסביר שוב ושוב
• חוויות עבר לא נעימות

אצל ילדים ובני נוער מתווסף לעיתים פחד מלעג, מהצקות או מתיוג חברתי.

הסתרת סוכרת אצל ילדים ובני נוער

ילדים ומתבגרים נמצאים בשלב שבו השייכות החברתית חשובה במיוחד. הצורך להרגיש חלק מהקבוצה עלול לגרום להם:

• לא לבדוק סוכר ליד חברים
• לוותר על טיפול בזמן
• לא לאכול כשצריך
• להסתיר סימני היפוגליקמיה
• להימנע משיתוף מבוגר אחראי

מצבים אלו עלולים להיות מסוכנים, במיוחד בסביבה של בית ספר, תנועת נוער או טיולים.

הסתרת סוכרת אצל מבוגרים

גם מבוגרים בוחרים לעיתים להסתיר את הסוכרת:

• במקום העבודה
• בזוגיות חדשה
• באירועים חברתיים
• מול חברים או משפחה מורחבת

לעיתים ההסתרה נובעת מחשש לפגיעה בתדמית, בקידום מקצועי או מהתייחסות שונה מצד הסביבה.

המחיר של הסתרה מתמשכת

להסתרת סוכרת יש לעיתים מחיר:

✔ לחץ נפשי מתמשך
✔ תחושת בדידות
✔ הימנעות מטיפול בזמן. מניעת עזרה מאחרים כשצריך
✔ סיכון רפואי במצבי חירום. ניתן לקרוא בספר שלי או באתר על סיפור השזיפים. כמה היה מסוכן במסע בצופים כשהסתרתי
✔ פגיעה באיזון הסוכרת

הסתרה דורשת מאמץ – והמאמץ הזה מצטבר וגובר.

מתי כן חשוב לשתף?

אין חובה “לספר לכולם”, אך יש מצבים שבהם שיתוף הוא אמצעי בטיחות:

• מבוגר אחראי (מורה, מדריך, מנהל)
• חבר קרוב
• בן/בת זוג (פורע בזוגיות)
• קולגה בעבודה
• הורים מארחים
• מאמן או מדריך

שיתוף חלקי וממוקד עדיף לעיתים על הסתרה מוחלטת.

איך לשתף בלי להרגיש חשופים?

שיתוף אינו חייב להיות דרמטי או מפורט.

אפשר לומר:

• “יש לי סוכרת, לפעמים אני צריך/ה לבדוק סוכר או לאכול”
• “אם אני נראה/ית מבולבל/ת – תביאו לי משהו מתוק”
• “אני מנהל/ת את זה, אבל חשוב שתדעו”

משפטים קצרים וברורים שומרים על פרטיות ומספקים ביטחון.

תפקיד ההורים לילדים עם סוכרת

הורים משחקים תפקיד מרכזי:

• לכבד את הרצון של הילד לפרטיות
• אבל גם להציב גבולות בטיחות
• לעזור לילד לתרגל שיתוף בטוח
• לחזק את המסר שסוכרת אינה בושה

חשוב להעביר לילד: הסוכרת היא חלק ממנו – לא כל מי שהוא.

קבלה עצמית ושייכות

כאשר אדם מקבל את הסוכרת כחלק מחייו, קל יותר להתמודד עם תגובות הסביבה. לרוב, אנשים מגיבים לפי הטון שבו הסוכרת מוצגת: רגוע, ענייני ובטוח – מזמין יחס דומה.

מתי כדאי לבקש עזרה?

אם הסתרת הסוכרת מלווה ב:

• חרדה
• הימנעות מטיפול
• ירידה בביטחון העצמי
• בדידות או מצוקה רגשית

שיחה עם איש מקצוע (פסיכולוג, עובד סוציאלי, יועץ) יכולה לעזור מאוד.