איך שולטים במצב שאין בו שליטה?

איך שולטים במצב שאין בו שליטה?

יש רגעים כאלה.

הערכים קופצים בלי סיבה ברורה.
יש מחלה. יש סטרס. יש אירוע שלא צפינו.
הגוף מתנהג אחרת.

ואז עולה התחושה:
אני לא שולטת.

אבל אולי צריך לשאול שאלה אחרת.

לא איך שולטים במצב –
אלא מה כן בשליטה שלנו.

יש דברים שלא בשליטתנו

מחלה חריפה.
הורמונים.
סטרס.
עייפות.
תגובה לא צפויה של הגוף.

להילחם בזה לא יעזור.
לכעוס על הגוף לא יעזור.
להאשים את עצמנו בוודאי שלא.

מה כן בשליטה?

✔ לבדוק.
✔ לתקן.
✔ לעקוב.
✔ לשתות מים.
✔ לנוח.
✔ להתייעץ כשצריך.

שליטה בסוכרת איננה שליטה במספר בודד.
שליטה היא ניהול תהליך.

שליטה אמיתית היא גמישות

אם תכננתי ארוחה והערכים שונים מהרגיל – אני מתאימה.

אם תכננתי פעילות והגוף מגיב אחרת – אני משנה.

שליטה היא לא נוקשות.
שליטה היא היכולת להגיב.

וגם שליטה רגשית

כשאנחנו נכנסים להיסטריה – המצב רק מחמיר.

כשאנחנו נושמים, בודקים ופועלים בשקט –
יש תחושת יציבות, גם אם המספר עדיין גבוה.

לפעמים השליטה היחידה האפשרית היא בגישה שלנו.

אולי זו ההבנה החשובה ביותר

אין שליטה מלאה בסוכרת. יש ניהול מתמשך.

אין ודאות מוחלטת. יש אחריות יומיומית.

וכשמבינים את זה – המתח יורד.

כי אנחנו לא אמורים לשלוט בכל דבר.

אנחנו אמורים להתמודד.

והתמודדות –
כבר יש לנו בארגז הכלים