תכנון – הצטיידות לדרך
כשבנותיי היו צעירות, טסנו בדצמבר מארה"ב לארץ. כצפוי בדצמבר, מזג אויר היה קר מאוד והייתה סופת שלגים. חיכינו כמה שעות עד שהסופה תסתיים כדי לעלות לטיסה. לאחר הסופה, היה תור גדול מאוד של מטוסים שהמתינו לשטיפת הקרח מכנפי המטוס. ישבנו חגורים כמה שעות בזמן ההמתנה. ממש כמו לפני המראה – בלי אוכל ובלי שתייה. רק מעט מים למי שרצה. כצפוי, כל הילדים בכו. אני הורדתי את תיק היד שלי, שבו ארזתי למקרה הצורך אוכל ושתייה לכולם. נתתי לבנותיי לאכול ולשתות. הן שבעו, רוו ונרדמו. בשלב מסוים עברה הדיילת וראתה את שאריות האוכל ואת הילדות הישנות. היא ציינה שכיף להן שדאגו להן לאוכל ולשתייה. זה היתרון בעובדה שלאמא שלהן יש סוכרת, והיא כבר אלופה בתכנונים של מה יכול לקרות.
זה לא שתמיד אני משתמשת באוכל ובשתיה שאני מצטיידת בהם אבל הפעם היה צריך אותם וטוב שהיה לי.
בד"כ אני זורקת את זה.
אחרי שלמדנו על תיכנון נכון של הדרך למטרה
אני רוצה להתמקד במה שצריך לקחת כדי להגיע למטרה.
המטרה של תיכנון הדרך או תיכנון של הדברים שיש לקחת חשובים כדי שאנחנו ננהל את הסוכרת והיא לא תנהל אותנו.
אני והסוכרת – מי מנהל את מי ?
אני מציעה להתחיל בעריכת רשימה של כל הדברים שעלולים לקרות בדרך.
וכל הדברים שיעזרו לפתור אותם ולהמשיך בתכנון.
נכון שיש דברים שיתגלו רק מניסיון אך רוב הדברים יתגלו גבר במחשבה ולכן הרשימה טוב ועוזרת.
יתכן שתהיה רשימה שונה למטרות שונות.
לדוגמא מכתב מרופא באנגלית צריך כשנוסעים לחו"ל ולא כשנוסעים לים או לטיול בארץ ובודאי לא לשיטוט בקניון.
עוד על תכנון והצטיידות בספר שכתבתי
טיפ השבוע
צרפת מתכון לפשטידה דלת פחמימות. מומלץ להקפיא מנות בודדות, וכשמתחשק משהו
טעים – להפשיר מנה או שתיים ולאכול. כך מתקבלת ארוחה חמה, משביעה ודלת פחמימות,
זמינה בכל רגע.