פעם עשיתי אימון כושר שבועי. באותה העת לא השתמשתי במשאבת אינסולין ובאינסולין ארוך טווח ואינסולין מהיר.
שלא כמו עם משאבת האינסולין לא יכולתי להחליש את טיפטוף האינסולין בזמן הפעילות וגם לפניה.
בפעם הראשונה היו לי כמה נפילות סוכר חזקות שהעברתי באכילת כמה תמרים. ככתוב אחרי ב-15 דקות היתה עוד נפילת סוכר.
הכרתי את התאוריה של פחמימה מלאה ומהירות ספיגתה.
קניתי חטיף אנרגיה עם הרבה אגוזים והרבה שוקולד. סה"כ 24 גרם פחמימות עם אינדקס גליקמי (מהירות ספיגת הפחמימות) מאד איטית.
שבוע שאחריו באימון הבא, אכלתי את החטיף לפני האימון. אחרי 10 דקות היו לי שניים או שלושה נפילות סוכר ואחרי האימון סוכר גבוה.
הבנתי מה קורה. באימון הבא, אכלתי את החטיף שעה לפני האימון ולא לקחתי עבורו אינסולין מהיר.
הפעם לא היו לי נפילות סוכר והאימון הסתיים בסדר.
מה קרה פה?
הפחמימות שבחטיף התחילו להתפרק לפני האימון. לכן לא היו נפילות סוכר בזמן האימון. עד סוף האימון חטיף האנרגיה התפרק או נשאר מעט לאנרגיה שהגוף צריך לאחר האימון.
מה למדנו פה:
- יש להגיע לאימון עם אנרגיה זמינה. לכן אם אוכלים לפני האימון אין לקחת אינסולין בכלל. באופן כללי: עדיף לסיים אימון עם סוכר גבוה ולא נמוך.
- גם אחרי בסיום האימון השרירים פועלים והגוף דורש אנרגיה.
גם היום כשאני מורידה את מינון הבזאלי במשאבה, אני ממשיכה זאת עוד 15 דקות אחרי האימון. לפעמים כשאני מגיעה הבייתה רמת הסוכר 90 או 150 או 180. בהחלט עדיף על 50 שקרה מספר פעמים עד שהגעתי למינון המתאים של הבזאלי במשאבת האינסולין. - כשאני הולכת לבריכה או לחדר כושר, התיק שלי עם הגלוקומטר והגלוקוז תמיד איתי וליידי לא בתא איחסון. התיק בהשיג יד.
- פעם הייתי באימון שחיה. כהרגלי במים משאבת האינסולין על 60%. לקראת סוף האימון חשתי מוזר. יצאתי ובדקתי וראיתי שהרמה בדם ביטלתי את ההפחתה במשאבה וסיימתי עוד 10 דקות באימון. ממש לא הפריע לי שמעט גבוה. גם לא אם היה הרבה גבוה.
- פעם (ברוב עוונותי) הגעתי לאימון בלי גלוקומטר. גלוקוס תמיד היה לי בתיק. היה לי ברור שאם ארגיש מוזר מיד אוכל גלוקוז בלי למדוד. כפי שציינתי: עדיף גבוה מנמוך.
הערה חשובה:
מי שיש לו נטייה לנפילות סוכר צריך להעזר בצוות הרפואי מאחר וגם כך יש יצור יצר של אינסולין ע"י הלבלב