בלוג

כולנו עוברים עכשיו ימים לא קלים.ימים של חוסר ודאות.שגרה שמתפרקת. ובעיקר – משפחות עם ילדים שהוצאו לחלוטין מהמסגרת היומית שלהם.

להצליח בסוכרת זה לא להיות כל הזמן על 100. זה גם לא להיות "מושלמת". וזה בטח לא אומר שלא עולים

אתחיל בסיפור שסיפרה לי רונית, שם בדוי. אחרי שיצאה עם בן זוג תקופה מסוימת והרגישה שהיא מתאהבת וגם הוא מאוהב,

מתכון לפשטידה דלת פחמימות. מומלץ להקפיא מנות בודדות, וכשמתחשק משהו טעים – להפשיר מנה או שתיים ולאכול. כך מתקבלת ארוחה

עם סוכרת אין “מאה”.אין תעודת הצטיינות.ואין יום שבו הכול מושלם. יש ימים מאוזנים יותר.יש ימים מאוזנים פחות.ויש ימים שאנחנו עושים

אף אחד מאיתנו לא בחר בסוכרת.ביום האבחון לא קיבלנו טופס שבו נשאלנו אם אנחנו מעוניינים. אבל מרגע שהיא כאן –

: הפעם אני לא רוצה לכתוב על סיבוכים כמו בעיות לב, עיניים או כליות.אני חיה עם סוכרת, מאוזנת ואופטימית, וחיה

לאחרונה צפיתי בתוכנית טלוויזיה על המסעדות הטובות בעולם.סיפרו שם על מסעדות שקיבלו לפחות שני כוכבי Michelin Guide. הכוכבים אינם ניתנים

ספר שמדבר גם אל הלב של ההורה הרגע שבו רופא אומר לכם:“לילד שלכם יש סוכרת”מחלק את החיים ל"לפני" ו"אחרי". פתאום

אחת השאלות השכיחות אצל אנשים עם סוכרת המטופלים באינסולין היא:מה עדיף – הזרקות יומיות או משאבת אינסולין? אין תשובה אחת

אתחיל בסיפור אמיתי ונכון שיוסבר בפוסט בהמשך. אובחנתי בסוכרת במסע פסח שבצופים ואושפזתי. שוחררתי לחג.מה עושים פולנים לכבוד החג? מציה עם

במוצאי שביעי של פסח אפשר סוף סוף לחזור לחמץ.איזה כיף. ריח הלחם חוזר למטבח, הפיתות חוזרות לשולחן – והלב קצת