שם המחבר: איריס פלג

ממש הגיוני ומקובל: לפעמים אנחנו עייפים או לא מרגישים טוב או שפשוט מתעצלים. לא רוצים להכין אוכל לבד. ממש הגיוני […]

היום הכנתי פשטידה מיוחדת וטעימה. רוצה לשתף. לקחתי תבנית קטנה או בינונית (תלוי במספר הסוערים)ועל הקרקעית שמתי לחם לבן פרוס

אנשים ללא סוכרת כמעט אינם חושבים על רמת הסוכר שלהם. אנחנו, לעומת זאת, מודדים, סורקים, בודקים ומסתכלים על המספרים לא

אחת הטעויות הנפוצות ביותר בניהול סוכרת היא המחשבה שצריך להיות מושלמים. שהסוכר חייב להיות תמיד בטווח.שכל ארוחה חייבת להיות מחושבת

לכולנו יש ימים כאלה. ימים שבהם הסוכר גבוה מהרגיל.ימים שבהם הוא עולה ויורד בלי סיבה ברורה.ימים שבהם נדמה שכל מה

אתמול התחשק לי לא סתם לטעום עוגה, אלא מנה גדולה ומכובדת של עוגה. ידעתי שמבחינת חישוב הפחמימות אני לוקחת בחשבון

רבות כתבתי ודיברתי על ההשפעה של פחמימות המכילות כמות גדולה של שומן. פיצה ושוקולד הם דוגמאות מצוינות לכך. מה הבעיה

כשמאבחנים סוכרת, או כשמנסים “להתאזן מחדש”,הרבה פעמים רוצים לשנות הכול בבת אחת. לאכול מושלם.לעשות ספורט כל יום.לרדת במשקל.להיות תמיד בערכים

המילה "שגרה" נשמעת לפעמים משעממת.אותו סדר יום, אותן פעולות, אותם הרגלים שחוזרים על עצמם. אבל כשחיים עם סוכרת, דווקא לשגרה