מה הסוכרת לימדה אותנו – ואילו כוחות גילינו בדרך
סוכרת אינה דבר שבוחרים בו. היא דורשת התמודדות יומיומית, קבלת החלטות בלתי פוסקת ומשמעת עצמית.אבל בתוך הדרך הזו, לא פעם […]
סוכרת אינה דבר שבוחרים בו. היא דורשת התמודדות יומיומית, קבלת החלטות בלתי פוסקת ומשמעת עצמית.אבל בתוך הדרך הזו, לא פעם […]
אנחנו חיים בעולם שמודד הצלחה לפי הספק.כמה עשינו, כמה רצנו, כמה סימנו "וי". אבל עם סוכרת – לפעמים צריך ללמוד
אתחיל בסיפור שסיפרה לי רונית, שם בדוי. אחרי שיצאה עם בן זוג תקופה מסוימת והרגישה שהיא מתאהבת וגם הוא מאוהב,
אף אחד מאיתנו לא בחר בסוכרת.ביום האבחון לא קיבלנו טופס שבו נשאלנו אם אנחנו מעוניינים. אבל מרגע שהיא כאן –
: הפעם אני לא רוצה לכתוב על סיבוכים כמו בעיות לב, עיניים או כליות.אני חיה עם סוכרת, מאוזנת ואופטימית, וחיה
לעיתים נוצר מעגל שקשה לצאת ממנו: מתח → עלייה ברמות הסוכר → דאגה מהסוכר → יותר מתח → איזון קשה
לטייל בעולם עם סוכרת – חופש עם אחריות סוכרת אינה סיבה לוותר על טיולים, חוויות או גילוי העולם. עם תכנון
פו הדוב הוא לא פילוסוף, לא רופא ולא מומחה לתזונה. ובכל זאת, יש בו חוכמה פשוטה שיכולה ללמד אותנו הרבה
בסוכרת אין דרך מושלמת ואין ניהול ללא טעויות. יש ימים טובים יותר ופחות, יש הצלחות ויש רגעים של תסכול. אבל
כמה חשוב לצאת לחופשה. או בחגים או בקיץ או לחופשת חורף.חשוב ביותר להתארגן ולהערך נכונה עד כמה שאפשר והחשוב מכל
כאשר אנו פוגשים איום או בעיה, הגוף נערך לפעולה: להילחם או לברוח. זהו מצב גם נפשי וגם גופני. כדי להתכונן
אחד הדברים שקורים לנו במצבים קשים ולוחצים כמו מתח , הפגזות, אזעקות ועודהוא אכילה מתוך סטרס. מה שנקרא אכילה רגשית. גם אני